שואפים למצויינות והורסים כל חלקה טובה?

יש לנו תכונה מדהימה – אנחנו יודעים איך הדברים צריכים להיראות בצורה האידיאלית שלהם,

ואז ברגע שאנחנו פוגשים את המציאות, שאף פעם לא מושלמת – רובנו מיד עוברים להתמקד בחלק הלא מושלם, לבקר אותו, לבכות ממנו, לסבול ממנו.
אנחנו כל הזמן משווים בין התמונה האידאלית שיש לה בראש לבין המציאות.
ובהשוואה הזאת המציאות (כמעט) תמיד מפסידה.

מה הפתרון?

הפתרון: לבלות זמן עם עצמנו – כל תלונה שיש לנו כלפי מישהו אחר להיות אמיצים ולשאול את עצמנו האם גם אנחנו נופלים בכך לפעמים.
לא תמיד התשובה תהיה חיובית, ובכל זאת תמיד חשוב לבדוק, כי במקומות שבהם נגלה שגם אנחנו כך,צמיד תהיה לנו הרבה יותר חמלה כלפי האדם השני.

2) לשאול את עצמנו – האם זה מקדם אותי
לפעמים אנחנו חיים על אוטומט בלי יכולת בחירה כמעט – כשמישהו זורק לנו הערה מעליבה – אנחנו חייבים מייד להגיב, 

והנה מתחילה מריבה שאולי לעולם לא תסתיים.

במקום זה פעמים רבות, אם רק נעצור שנייה ונחשוב, נגיע למסקנה עדיף לנו להתעלם מההערה.

יש לנו תכונה מדהימה – אנחנו יודעים איך הדברים צריכים להיראות בצורה האידיאלית שלהם,
ואז ברגע שאנחנו פוגשים את המציאות, שאף פעם לא מושלמת – רובנו מיד עוברים להתמקד בחלק הלא מושלם, לבקר אותו, לבכות ממנו, לסבול ממנו.

אנחנו כל הזמן משווים בין התמונה האידאלית שבראשינו לבין המציאות.
ובהשוואה הזאת המציאות (כמעט) תמיד מפסידה.

מה הפתרון?
לזרוק את התמונה האידאלית או להתעלם ממנה.
להתבונן במה שיש במציאות ולראות את הדברים הטובים בה.
אם יש משהו פרקטי שאתם יכולים לעשות על מנת לשפר, עשו זאת, בלי הרבה דיבורים, בלי כעס ובלי רגשות שליילים.
אם אין – דברו על החלקים הטובים שבמציאות,
זינחו לגמרי את ההרגל הכפייתי של ההתעסקות במה לא בסדר.

ההתעסקות במה לא בסדר ממלאת את הסביבה שלנו בביקורת,
היא מכלה אנרגיות ומורידה את החשק להיות בעשייה.

לעומתה ההתמקדות בדברים הטובים מעצימה את כל הסביבה שלנו. אותנו. ומעודדת עשייה נוספת ורצון לשיפור.

זה פשוט – פירגון גורם לאנשים לצמוח ולעשות טוב יותר.
ביקורת מקטינה אותם ומורידה מהם את החשק לעשות.

רק בפעמים נדירות ביותר השתמשו בביקורת, וגם אז עיטפו אותה בפרגונים על הדברים הטובים.

באהבה