לאן אנחנו הולכים?

פרק 3, חלק א'

לאן מתפתח העולם?
אנו נמצאים היום בשלב שיא ההתפתחות לרמת התודעה הבאה.
רמת התודעה הבאה תהיה בכך שאנחנו נרגיש אהבה כלפי הסביבה שלנו, כלפי האנשים הסובבים אותנו.
ברמה הבאה – אנו נרצה לדאוג להם, להטיב איתם, יותר מאשר אנו רוצים להטיב עם עצמנו.
לא יהיה זה מתוך ביטול עצמי, אלא מתוך ראיה של הקשר שלנו אליהם, של ההשפעה ההדדית שיש להם עלינו, לנו עליהם.

לשכן שלנו, לעובד שלנו, לאנשים שאנחנו פוגשים ביום יום, בסופרמרקט ובבנק, יהיה לנו רצון שלהם יהיה טוב, להם יהיה שמח.

כשנגיע ליום ההוא, אנחנו ניתן לאנשים שממהרים לעקוף אותנו בכביש, מתוך אהבה למי שהם,
והאהבה שאנחנו נרגיש מהם חזרה, היא תהיה התגמול הכי טוב שנוכל לבקש לעצמנו.

אנו נבין שכאשר אנחנו מקבלים אהבה, חיוך, יחס טוב וכנה מאנשים אחרים – אנחנו מקבלים אנרגיה שמאפשרת לנו להתפתח ולהפתח, להביא את עצמו לממש את הפוטנציאל העצום שגלום בנו.
אנחנו נבין שמה שאנו שולחים זה מה שאנחנו מקבלים – אם אנו שונאים את האחרים בכביש – זה בעיקר מה שנרגיש חזרה, אם אנחנו אוהבים אותם – הנה פלא, פתאום אנחנו נאהבים מכל פינה.

החברה שלנו תשתנה

כשתובנות אלו יהיו נחלת הרוב בחברה שלנו, החיים יראו אחרת.
דמיינו את עורך החדשות מקבל החלטות מתוך שיקול מה טוב לצופים בערוץ, ולא מתוך שיקול של איך להבטיח לעצמו את הבונוס, לנצח בתחרות, או ליצבור עוד נקודות רייטינג גם במחיר של לעורר מהומה על שום דבר.

אנחנו נראה בממשלה אנשים שחוזרים לעבוד בשביל לשרת את האנשים שבחרו אותם.
ממש כמו פעם.
שרות יחזור להיות משהו מוערך וראוי, כי זאת ההזדמנות לעשות משהו טוב עבור מישהו אחר.

תהיה זאת נקודת מפנה גם לבריאות של הסביבה שלנו, של העולם שלנו.
בסביבה מעצימה, מפרגנת ואוהבת אנחנו נוכל מהר ובקלות למצוא פתרונות ולתקן נזקים שגרמנו לעולם שלנו.
ייתכן שנספיק להציל אותו, רגע לפני שהוא יתנער מאיתנו בעקבות ההרס הרב שביצענו עד כה.

אנחנו נגלה שיש לנו אפשרות לחיות בשפע, לכולם.

המשך יבוא…

ובינתיים,
איך אתם רואים את העתיד?
האם הדברים האלו מתחברים עם תחושה שיש לכם?
אשמח לשמוע את דעתכם.

מאת: עמרי רווח

ביום יום - מנטור עסקי, מדריך ומלווה עסקים בשיווק בפייסבוק. עמרי ברשת: פייסבוק | דף פייסבוק | טוויטר | טוויטר עסקי | גוגל+ | לינקאין | יו-טיוב | פינטרסט | בלוג - שיווק בפייסבוק

40 תגובות בנושא “לאן אנחנו הולכים?”

  1. עמרי יקר,
    ממש שמחה לראות שכתבת על נושא כל כך חשוב. משהו שתמיד ידעתי שהוא נכון, וכך צריך להתנהל, העלת בצורה מקסימה על הכתב.
    אני איתך ומחכה להמשך.
    איילת

  2. שלום עמרי

    מסכים איתך.
    זוהי טרנספורמציה שקוראת כבר שנים די רבות.
    היא יכולה לקחת עוד הרבה מאוד שנים או שיכולה להיעשות בין-לילה.

    ברמה האישית הוכח שהמדיטציה הטרנסנדנטלית (TM) מביאה לכל מתרגל שלה את השינויים המשמעותיים ביותר בחייו.
    מלבד שיפור משמעותי בתודעה, בבריאות, בהתנהגות האוהבת היא מביא הארה מלאה לכל מתרגל וגן-עדן עלי אדמות לחברה כולה.

    הוכח גם כבר מזה יותר מ-30 שנים שדי בקבוצה קטנה של מתרגלי TM והטכניקות המתקדמות של – טכניקות הסידהי – כולל התעופה היוגית כדי לחולל שינויים משמעותיים ביותר בחברה כולה.
    ירידה בפשיעה, בתאונות, בלוחמה, בטרור וכו' ועלייה בתופעות החיוביות של כל החברה.
    המספר הנדרש הוא שורש ריבועי של 1% מהאוכלוסייה.
    בשביל ישראל, למשל, פירושו פחות מ-300 איש.

    מי שעושה למען המטרה החשובה והקדושה הזו, עושה את המירב גם בשביל ההארה שלו.

    בברכה
    דניאל

      1. בשמחה.
        אנחנו אירגון שקיים בכל הארץ (מזה למעלה מ-45 שנה).
        בשנתיים ומשהו האחרונות אני עובד בעיקר באיזור שבין נתניה וחיפה (גר בבנימינה).
        בקרוב אתחיל גם יותר פעילות במרכז שלנו בתל-אביב.
        אזמין אותך בהזדמנות להרצאת מבוא.

  3. הי עמרי,
    כתבת נפלא ומרגש , מאוד מתחברת למה שאתה כותב. הגיע הזמן שכולנו נעבוד מהלב,
    נרגיש שהאחר זה גם אני ואם אזיק לו אזיק לעצמי- אנחנו אחד העולם הולך ומוצף בהתעוררות מרגשת.
    אני מאמינה בניסים מופלאים במהפכות בחשיבה, לא פשוט להקיץ, צריך פה לצאת מבור לא רק שלנו פרטי אלא בור של לפחות 5000 שנה של עולם רדום, אבל ממש עוד לא מאוחר, כולנו יכולים להירתם למשימה ולתת מה שיש לנו לתת.

  4. הי עמרי,
    אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה . אני מרגישה את השינוי הזה בשנה האחרונה הרבה יותר חזק . אני פוגשת המון אנשים שיודעים על מה מדובר .
    בחודשיים האחרונים אני מקבלת מסרים שאני צריכה להוביל חלק מהשינויים הללו אני עדיין לא יודעת איך בדיוק אבל אני ממשיכה בדרכי בהפצת ערך לאנשים ובאהבה ללא תנאי.
    אני גם מרגישה שהחברה כבר מתחילה להיות פתוחה יותר ויותר למסר של אהבה הדדית.
    כתבתי בשבוע שעבר טיפ לפתיחת הלב ולהכנסת אהבה לחיינו , אפשר לקרוא אותו בקישור הבא:

    http://www.facebook.com/note.php?note_id=160073457384606

    המון תודה לך ושתהיה שבת נפלאה!
    חגית

    1. הי חגית,
      אני חושב שרבים מרגישים את הדחיפות לעשות ולהוציא החוצה את שהרבה זמן הם יודעים.
      כנראה שלא במקרה.
      כנראה שהגיע הזמן.
      קראתי את הדברים שרשמת. ממש ממש מקסים!
      ואם מותר לי להציע משהו – לדעתי הפוסט צריך להסתיים בהזמנה לאנשים לשתף ברעיונות שלהם, ולא לערב את העסק.
      אפשר לערב את העסק אם מראש הפוסט ידבר על איך את משלבת את העקרונות הללו ביצירת הכנס.
      אחרת ההדבקה נראית קצת זרה.
      🙂
      אם את רוצה/מסכימה – אשמח לפרסם את הטקסט שלך באתר של תנועת שמח"ה או כפוסט אורח בבלוג הזה.

      1. הי עמרי ,
        תודה רבה על תשובתך ועל הצעתך הנדיבה.
        מבחינתי ההיפך הוא הנכון לגבי הרוחניות והעסק. אני ישות אחת שהיא רוחנית שמפיצה אהבה , סליחה ושלום והעסק שלי הוא חלק ממני ואני חושבת שהוא מצליח מאד בזכות היתרונות הללו.
        החכמה היא לחבר בין שני העולמות ולחיות בצורה שלמה העסק הוא אני ואני היא העסק והחיבור וההרמוניה ביניהם היא זו שמפרה אחת את השניה והיא גם גורמת לי להרגשה הטובה ביותר כי אני בנקודת האיזון הנכונה לי ביותר.
        בעקבות המסר הזה נרשמו לכנס 3 מרצים שאהבו את המסר והחליטו לעשות אתי עסקים.
        החיים הם חיים , עסקים הם עסקים אבל לבסוף אנשים עושים עסקים עם אנשים.
        המון תודה ושיהיה יום נפלא מלא באהבה ללא תנאי!

  5. הייתי רוצה להיות אופטימי כמוך, אך לטבע (את הפירוש לטבע אני משאיר לכל אחד) חוקים משלו.להבנתי הטבע מבוסס על איזון, בכל תחומי החיים. תנסו להביט בכל תחום בו אנו עוסקים וחפשו מהו האיזון הנידרש בו.
    תגלו שכיום אנו נמצאים בחוסר איזון משווע בכל פרמטר. אם ביחסים בין לאומים, עדות, אנשים, אם באיכות הסביבה , אם בכלכלה :מדינות עולם שלישי ועוד..מצב זה הוא כמעט בלתי אפשרי
    מבחינת הטבע.
    בכדי להגיע לתודעה ותובנה שאתה מכוון נצטרך לעבור שינוי, שינוי גדול מאוד .כפי הנראה שאם לא יעשה על ידינו יכפה עלינו על ידי הטבע.כך שאני צופה שלפנינו תקופה לא קלה שאת ניצניה אנו רואים כיום , מחד במהפיכות חברתיות ומאידך באסונות טבע , בתקווה שלאחריה נגיע למשהו אחר, מהו?
    ימים יגידו..

    שבת שלום

    אריה

    1. אריה
      אני מסכימה שאחת הדרכים האפקטיביות הקיימות כיום על מנת להניע לשינויי ותזוזה
      היא מצוקה
      (ספר הקוד של רונית גלפו מסביר את זה באופן הקצר והמדוייק שראיתי)
      א-ב-ל
      אם מחליטים לקלף את הישן הנראה על פני השטח
      לא חייבים לחוות רעידת אדמה.
      על כל אחד, באופן אישי, האחריות להביט סביב על חייו, ילדיו, מצבו. ואם יש סימני מצוקה, לדעת שעליו לעשות שינוי בעצמו. (לפני בא רעידת האדמה שלו) ולעשותו.
      יש כל כך הרבה דרכים.

      נכון שיש חוסר איזון,
      הדרך של היחיד לתרום לאיזון עצומה לטעמי, כל עוד הוא פועל ללא לאות לראות את עצמו ולהוסיף לאיזון במעגל ההשפעה של חייו.
      במקום להביט החוצה ולבכות את החוסר הכללי.

      שבת מבורכת
      ענבל

    2. נגיע אחריה למשהו אחר,
      ואין ספק שאנחנו כעת בשינוי אדיר שיגיע.
      אני חושב שיש לנו אפשרות לבחור אם נעשה את השינוי הזה תוך פקיחת עיניים, מרצון, אומץ ובדרך נעימה,
      או נגרר על החצץ עד למקום החדש…
      🙂

      1. בספר אכן מדובר על רוח הדברים. ואני סומך את שתי ידי על דבריך.
        יחד עם קץ עידן הדתות, יגיע קיצם של עוד כמה דברים שליליים בעולם.
        יש שינוי בעולם. כל הזמן רואים דברים קורים.
        יש רוח אחרת בקרב הרבה אנשים.
        התחושה שלי שלא סתם 2012 מתקרבת.

  6. היי עמרי
    כתבת מקסים
    אני ממשיכה לתאר את התקופה שתגיע…
    בימים הללו אני בוודאי אחזור לצפות בטלוויזיה, (בתקווה שהם יגיעו בקרוב מאוד), או במימד שיחליף את הערוץ הזה כפי שהוא היום.
    התוכניות שתקצורנה את הרייטינג הגבוה ביותר תהינה תוכניות שמכבדות אנשים, לוקחות אותן לתהליכים מעודנים ושומרות על הנפש שלהן.
    הצופים יהיו חלק אינטגרלי מהחוויה ויעזרו למבקרים להרגע וללמוד לשחרר ביקורת פנימית ולאהוב את עצמם יותר, על כל צדדיהם האנושיים.

    אנשים שיעסקו בעלבון פומבי יזוזו לשוליים ויטופלו במסירות וביד אוהבת על מנת להרפא מהר יותר מהנגיף,
    והמונים יקשיבו למי שהחמלה שלו בוקעת ומדבקת.

    נפלא
    ענבל

  7. שלום עומרי,
    גם אני בין המסכימים.
    בראש השנה של פרסמתי סרטון ויוטיוב שאומר בידיוק את זה,
    רק בלי לדעת מה הולל לקרות בעולם.
    הנה כאן: http://www.youtube.com/watch?v=hKmvUbupIQs

    ולי-עצמי קשה קל יותר ליישם את זה בכביש מאשר במקומות הפרטיים….
    אז בהצלחה לכולנו,

    חגית

  8. היי עומרי,

    אתה מקסים. אני מאוד מתחבר למה שכתבת.

    רמת האמת הבסיסית ביותר שנחקרת ע"י המדע והפילוסופיה
    היא האמת הבסיסית של האחדות.
    ברמה התת גרעינית העמוקה ביותר של המציאות שלנו אתה ואני למעשה- אחד.
    ואסיים בציטוט שעליו מבוססת כל התורה: "ואהבת לרעך כמוך".

    סוף שבוע מצויין,
    אלון

    1. תודה אלון.
      בהחלט "ואהבת לרעך כמוך" מייצג את כל מה שנכתב.
      האתגר שלנו עכשיו זה להוציא את זה מהכח אל הפועל.
      לעבור לראות איך המשפט הזה הופך להיות החוויה היום יומית שלנו.
      שבוע מצויין
      🙂

  9. היי עומרי,

    ציפיתי לפגוש עוד וובינר או עוד טיפים … אז קודם כל הפתעה נעימה לשמוע אותך מדבר מהלב…
    אפשר להגיד שאתה כבר ברמת התודעה הבאה… כל מה שאתה מציע ברשת, כל הטיפים שאתה מפזר לנו באהבה, לכוללללם, זה לא ברור מאליו בכלל.

    יפה כתבת. מתחברת מאוד
    מחכה בקוצר רוח לרמה זו, פרשתי לה כבר שטיח אדום
    כן יהי רצון
    שתהיה שבת נפלאה,
    באהבה,
    מירי קערור

  10. היי עומרי,

    פשוט מקסים.
    אני מאמינה שזהו המצב הטבעי של הדברים
    ואנחנו הולכים ומתקרבים לזה.
    אני מלאת תקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר

    מרגש לראות אותך כותב על נושאים כאלו.

    בלי לדעת ענית על שאלה מאוד חשובה שהייתה לי
    התשובה בהחלט חיובית.

    תודה ושבת מבורכת,

    מיטל.

  11. עומרי היקר
    איזה יופי כתבת. (ושאפו על מהירות היישום…)
    לפי הבודהיזם, יש שלוש דרגות של התפתחות רוחנית:
    הראשונה היא מודעות, והיא הדרגה שחלק גדול מהעולם כבר נמצא בה: ספרים, סדנאות, אתרים, ערוצי תקשורת. ביטויים כמו יצירת מציאות, לקיחת אחריות, בחירה וכד' הפכו מ"איזוטריה" לדיבור יומיומי.
    השלב השני הוא היישום. כלומר, היכולת לחיות ככה באמת לא רק בסדנאות ואירועים, אלא בחיי היומיום.
    והשלב השלישי הוא השירות לאחרים. זה השלב בו אנחנו מבינים שהמטרה של כל אחד מאיתנו היא לא להתפתח ולהיות מואר, אלא לדאוג שכולנו נתפתח וכולנו נהיה מוארים. שאם התודעה היא קולקטיבית – אז לא משנה אם תרמתי היום להתפתחות של עצמי או להתפתחות של האחר, להצלחה של עצמי או של האחר. כולנו תרמנו להצלחה של כולנו. כי כולנו משפחה אחת
    משפחת האדם.
    זה השלב שלא הרבה אנשים נמצאים בו.
    למזלי, זכיתי להכיר כמה שכן
    ואתה בהחלט אחד מהם
    שבת שלום
    ובציפייה להמשך
    עדית

  12. שלום עומרי,
    אכן אנו נמצאים עתה בתקופה שבה אנשים עוסקים בהתפתחות אישית והעמקת הידע על מנת להפוך את עצמם טובים יותר ובעקבות כך העולם יהפוך למקום נעים יותר עבור הכלל…כייף לקרוא את מה שכתבת
    שבת שלום!

  13. הי עומרי,
    אנחנו אכן בחזית ההתפתחות והשלב הבא בתודעה לטעמי הוא אפילו עוד יותר רדיקלי מכך, לא רק שלא נדאג בעיקר לעצמנו אלא שנבטא את מלוא הפוטנציאל האישי שלנו למטרת ההתפתחות של התרבות והתודעה, מבלי להתעסק בעצמנו יתר על המידה. במילים אחרות נהיה כלי ברשות התודעה לכוונה באופן מודע לשלב הבא שלה. נפעל מתוך דחף/ להט פנימי בתוכנו אך שאינו שלנו, לממש את עצמנו למען מטרה נעלה בהרבה – אבולוציה!

  14. שלום עמרי,
    שמחתי לקרוא את דבריך, ואין ספק שכייף להיכנס למתכונת שבת עם המסר שיש הרבה טוב בעולם, ושבעתיד – הטוב ילך ויגדל. אמן.
    אני חייבת לציין שאני חולקת על המשפט בו קבעת כי דאגתנו לאחר תהיה "יותר מאשר אנו רוצים להטיב עם עצמנו".
    כי מה שבאמת חשוב – שכל אחד ייטיב בראש ובראשונה עם עצמו. יאהב את עצמו, יקבל את עצמו, יכבד את עצמו וכו'.
    אם נלך לאור "ואהבת לרעך כמוך" כשהדגש הוא על המילה "כמוך" – תהיה לזה כמובן השפעה גם על רעינו, הזולת.
    "כמוך" – לאהוב את עצמנו, להיטיב עם עצמנו (ואני לא מדברת כמובן על המובן האגואיסטי) ואז – יהיה לנו הכוח והיכולת להפנות נתינתנו ודאגתנו לאחר.
    שבת שלום,
    רוחמה

    1. הי רוחמה,
      יש הבדל במילים שאנחנו משתמשים על מנת לתאר את המצב.
      אבל מתחת למילים , נראה לי ששנינו מתכוונים לאותו מצב.
      בהחלט מתחבר ומסכים עם הדרך שבה את מתארת את היחס בין אהבה עצמית לאהבה לזולת.

  15. עמרי,
    עלי להתוודות תחילה ולהגיד שרמת הרוחניות שלי היא נמוכה. איני מצליח להתחבר למושגים כמו אנרגיות רוחניות, איני מאמין שהשתייכות לקבוצה כזו או אחרת תשנה את העולם ועוד… (אגב, איני שולל או מזלזל בכל הנ"ל, זו ההשקפה הפרטית שלי) אני אדם די ציני עם אמון קטן באנושות שתגיע למקום טוב.
    עם זאת, אני כן מאמין בבני אדם, בטוב שהם יכולים לייצר ובהשפעה שלהם על אחרים בין אם במודע או לא, וכאן אני בהחלט מתחבר למה שכתבת עם הסתייגות אחת: "ןאהבת לרעך כמוך" גדול עלינו ("עלינו" ככלל). לדעתי, רמת המודעות העצמית שאדם צריך לפתח על מנת להגיע להתנהגות כזו יכולה להופיע אצל בריות עם אישיות מסויימת שנולדו איתה או חינוך שקבלו מידי אנשים כאלו או ארוע מכונן ש"פקח את עיניהם". מעבר לזאת, אנשים טרודים ביום יום שלהם ובמשבצת הקטנה שם הם מתקיימים. קריאה של דברי השראה כמו שכתבת (בלי ציניות כאן), תגרום במקרה הטוב, לאפקט קצר טווח אצל רוב האנשים.
    כל ההקדמה הארוכה הזו היא כאן בעצם להגיד שאני בא להציע כלי קצת יותר פרקטי וטיפה פחות בומבסטי מ-"ואהבת…". אני מציע לנו לאמץ את עקרון החסד. לאלו מאיתנו שיש את היכולת לבחון באמת את מעשינו, תסתכלו כמה זמן אנו משקיעים ברציונאליזציה ושפיטה של מעשים שלנו ושל אחרים. לרוב פסק הדין הוא לחומרה (מלשון חומרה וקולא). אותו אחד שנדחף בתחילת טור מכוניות, אותו נהג ש"חתך" אותך בכביש, זה שבתור רוצה "רק שאלה"… כל אלו בעינינו עשו זאת במכוון, זה הופך אישי. הפעלת עקרון החסד כאן היא הפתרון היחסית קל, הוא בעצם חצי מ-"ואהבת…." אתה לא צריך ךשים את עצמך במקומם או לחשוב איך היית רוצה שינהגו אתך, פשוט תוותר, שפוט לקולא. אותו נדחף בראש טור המכוניות פספס פניה או בכלל לא מהאיזור, ההוא שחתך פשוט טעה בהערכת מרחק או משהו הסיח את דעתו (ולמי מאיתנו זה לא קרה), להוא עם השאלה באמת יש רק שאלה והקבצן בצומת באמת רוצה כסף לאוכל…
    עקרון החסד, לא טבעי לנו אבל בעיני הרבה יותר פרקטי מ"ואהבת…".
    כמי שמשתדל לנהוג כך כבר שנים רבות (ואגב, לפעמים זה לא מצליח) אני יכול להגיד לך שברגע שהצלחת להפעיל את העקרון קורים שני דברים עקריים: אתה הרבה יותר רגוע (עושה משהו למענך) ואתה מצליח באמת להבין את הצורך של העומד מולך (עושה למען אחרים).
    ובנימה אופטימית זו, סוף שבוע רגוע ומהנה לכולנו.

    גיל

    1. הי גיל,
      אם ממישהו שמגדיר את עצמו "ציני עם אמון קטן באנושות", אנחנו מקבלים את עקרון החסד…. אם כך, אז הרגע הגדלת אצלי את האמון באנושות.
      זה מקסים מה שכתבת ובהחלט ניתן לאימוץ. כבר עכשיו, הרבה יותר קרוב לקרקע. בהחלט פרקטי לכעת.
      תודה.
      שבוע מצויין

      1. תודה על הפירגון (אני חושב. 🙂 )
        מה ששכחתי לכתוב זה שבהתחלה זה לא טריוויאלי לחלוטין, הרבה מאמץ נדרש על מנת לוותר ולפרגן לאחרים. בפעמים הראשונות זה יהיה חייב להיות מלאכותי ואז, כשאתה רואה את ההפתעה על פניהם של אלו שפירגנת להם, זה נדבק.

        בהצלחה לנו.

        גיל

  16. עמרי – הכל נהדר, אבל בלי נאיביות: העולם סביבנו חי ברמה די גבוהה, אם לא מעבר לכך, של צביעות ושקר. אני חיה בשלום עם לתת כמה שאתה מרגיש טוב עם זה, ועקרון החסד של גיל קדרון בהחלט מדבר אלי, אבל דחילק – צריך גם להישאר עם הרגליים על הקרקע… ותראה כמה תגובות התקבלו לפוסט שלך וכמה אנרגיה השקיעו אנשים כדי לומר את מה שעל ליבם. קלעת בול לכאב של רבים.ושלי.

    1. רגליים על הקרקע – צריך, ומזל שהיה לנו כאן את גיל להוריד את זה לרמה פרקטית, אפשרית כבר עכשיו.
      אבל על מנת שהרגליים ידעו לאן ללכת, צריך את הראש שיביט אל המקום שאלינו אנו רוצים להגיע…
      ומתברר לי בדיעבד שכאן מצטיירת תמונה של המקום הזה, ואני חושב שהרבה רואים את התמונה הזאת (אני בטוח שיש הרבה אנשים שלא חידשתי להם בחזון, אלא רק בעוד פרסום של הדברים)

      בכל מקרה, התברר לי מהתגובות שכל אחד תורם את החלק בתמונה שהוא רואה, ופתאום החזון הולך ונהיה יותר ברור, כנראה גם מתקרב באותה העת.

      כן, יש הרבה צביעות ושקר, היא תתקלף ותעלם.
      במוקדם או במאוחר.
      לא נראה לי שיש יותר מידי טעם להתעסק בה, אולי לעיתים נדירות, באופן מקומי.
      בעקרון צריך להמשיך להתקדם לאן שאנחנו רוצים, שם היא כבר לא תהיה קיימת.

      שבוע מצויין

  17. לעמרי שלום,

    מתחברת לחזון הנפלא שהעלתה יקירי והלוואי ונהיה ראויים כולנו לרגעי חסד מעין אלו ונחייה כולנו באהבה גדולה, "חזון אחרית הימים" כאשר כולנו נאהב ונהיה נאהבים, לא נצטרך לדבר על מנת להבין אתד את השני, הדברים יובנו מאליהם.

  18. הללויה! חכמת המרחב והזמן של המאיה נותנת לך גיבוי מלא 🙂
    תודה על החזון ועל השיתוף ונתראה בכנס פייסבוק שבוע הבא, נועה

  19. שלום עמרי! 🙂
    כל הכבוד על מה שאתה וערבה רז עושים,
    אני עושה את זה כבר במשך שנים, וכיף שהיום יש עוד כמוני.
    הראשון שקראתי שהיה כזה באמת היה ליאו בוסקאליה,
    בספרו הנפלא: "לחיות ולאהוב" וממנו לקחתי השראה.
    אני גם ממליץ בחום על הסרט:
    "לקום אתמול בבוקר" שמעניק השראה עצומה.

    המון אהבה לכולכם ובהצלחה בעשיית טוב בעולם!
    כולם כאן מוזמנים לבקר בבלוג שלי,
    וליצור קשר איתי תמיד.

    חיבוק גדול והמון אהבה!
    גיל 🙂

  20. היי עומרי,
    אתה מזכיר לי סיפור שכתבתי כדי להמחיש לתלמידותיי את הדברים שכתבת:
    איש עני מוזמן לארוחה אצל עשיר העיר.
    ביום הראשון הוא מתנפל על האוכל וממלא את כרסו במטעמים.
    ביום השני הוא יותר שבע ולכן האכילה שלו יותר רגועה ואטית. עכשיו הוא מסתכל על הכלים, על המפה, על שילוב הצבעים. הוא מתחיל לראות כמה ערך יש בסביבה יפה ולכן כשהוא הולך לביתו, הוא מתחיל ליפה את סביבתו. הוא דואג שהשולחן יהיה יפה, שהמפה תהיה נקיה, שלפרחים יהיה אגרטל (בלי סדקים)..הוא מנקה את ביתו.
    הוא דואג לסביבתו כי הוא מתחיל להכיר בערך שהוא מקבל.
    ביום השלישי הוא יותר שבע ולכן יש לו יותר זמן להתבונן ועכשיו הוא רואה איך העשיר נהנה מהנתינה שלו ולכן כשהעני חוזר הביתה הוא מתחיל גם להזמין את חבריו לאכול משולחנו הדל.
    עכשיו המודעות שלו התרחבה שהוא יכול לקבל הנאה בלטפל בסביבתו והענקה לאנשים הסובבים אותו.
    והשאלה היא: האם זאת נתינה או קבלה?
    הכל אחד !!!

  21. דרך הסיפור רציתי להבהיר שנתינה אמיתית מלווה בקבלה עצמית שגורמת להנעה.
    לנוע כל הזמן מקבלה הניזונה מנתינה.
    שלב ראשון בהתפתחות-הרצון לקבלה מהזולת, פידבק, הערצה, מחמאות.. כשעוברים את זה מגיע
    שלב הבא שמכילה דרגה גבוה יותר של קבלה היא היכולת שלי לתת לעצמי, לראות אותי בכל דבר ולקבל הנאה רחבה יותר. מתפתחת יכולת לתת לעצמי משמעות, חיבור ליעוד.
    כאשר שואלים אותי איך אני לא מתעייפת מנתינה.
    אני מחייכת ומסבירה שזאת קבלה. ישנה הקבלה בין הנתינה והקבלה.
    נוצר איזון שיוצר אחדות.

  22. שלום עמרי,
    ההתפתחות עליה אתה כותב הינה חלק מתהליך המתקיים כבר ממחצית המאה הקודמת – תהליך בו האדם מחפש משמעות לחייו. האדם מבין שהחומרנות, האלימות שהביאו עליו שתי מלחמות עולם, מאבקים אלימים בין מעצמות ומדינות, פער הולך וגדל בין המעמדות – אינם תכליתם של החיים. שאלות אלה, תהיות אלה הינן תהיות של הרוח. הרוח הרוצה לבוא לביטוי בחיי האדם. לכן נמצא רבים מחפשים תשובות בבודהיזם, בלימודי קבלה ובסדנאות למיניהן.
    השאלה איך מגיעים לתשובות? איך מנהלים את חיי החומר עם הנחייה של הרוח? איך הופכים לאדם טוב, משופר, רוחני מבלי להתנזר מן החיים. האם סדרת מאמרים מלומדים תביא לשינוי החברה כולה.
    מדובר בתהליך אישי, אינדיוידואלי, יום יומי, למעשה בתהליך בלתי פוסק בו האדם מקיים תהליך אישי לשיפור מודע.

להגיב על עמרי רווח לבטל

האימייל לא יוצג באתר.