המכתב הזה מוקדש לחברי ובני משפחתי שנמצאים, כמו רבים אחרים, בסכנה לחלות בסרטן.
ראיית העולם שלי לגבי הבריאות שלנו השתנתה בזמן האחרון, וחשוב לי לשתף אתכם.
להמליץ או להתחנן (מה שצריך) שתתנו צ'אנס גם אתם למידע להגיע אליכם ולאפשר לכם לבחור בעצמכם את החיים שאתם רוצים לחיות ולהעניק בהמשך לילדים שלכם.
יצאתי אל מרכז תל-מונד בלי לדעת מה מצפה לי, אלו יהיו הקניות הראשונות שאני הולך לעשות מאז חודש אוגוסט המר.
באוגוסט, בין השאר, נסגר לי הברז וכרטיס האשראי בוטל לאחר חיים ברמה גבוהה מידי לעומת הכנסות שהיו ברמה נמוכה מידי.
מאז אוגוסט מצבי השתנה שמים וארץ, גרתי אצל ההורים, חסכתי את שכ"ד, צימצתי הוצאות וטיפחתי מאוד את ההכנסות – שישה חודשים אחרי וכבר אני עומד לשלש את ההכנסות שלי.
איך? בזכות אמיר הרדוף, אבל זה לסיפור אחר, כי בסיפור שלנו כבר הגעתי אל הכספומט לחגוג את הארוע של הקניות הראשונות, הוצאתי 600 ש"ח בשביל להיות בצד הבטוח, ונכנסתי אל הסופר עם עגלה וחיוך.
רגע לפני שאנחנו מגיעים אל עמדת הירקות, אני רוצה לקחת אתכם כמה חודשים אחורה לחווית יציאה מהמטריקס. נוספת.
מורפיוס מגיש כדור אדום
האם כבר חוויתם התעוררות, יציאה מהמטריקס?
זה קורה כאשר מגיע אדם כלשהו לחייכם, אולי סיטואציה, שבאה ומבהירה לכם שלפני כן חייתם כחולמים.
למיטב הבנתי, זה קורה לנו כמה פעמים במהלך החיים, בסדר זה או אחר אנחנו מתעוררים לגלות אמיתות עמוקות יותר על עצמנו ועל החיים שלנו.
תמיד אחרי זה חיינו משתנים, עינינו נפקחות יותר, אנו רואים יותר טוב את המציאות, שולטים יותר בחיינו, והם משתפרים בזכות ההתעוררות הזאת.
לאחרונה היציאה מהמטריקס היתה בעת סדנה בבית ציוני אמריקה.
סדנת "הנוסחה לחיים בריאים" של ד"ר איילת רוזנפלד, שפקחה את עיני, התאימה לתחושות הבטן והעירה אותי מהאשליה שבה היה לי נוח לנמנם: "אני בסך הכל אוכל די בריא" היתה המנטרה שלי לעצמי.
לא שיקרתי, פשוט לא ידעתי.
הסדנה הזאת היתה ההשקמה בתחום התזונה.
סיפור אהבה חדש
העגלה של הירקות נראית מזמינה, המלפפונים יפים, העגבניות טריות, מקרוב אפשר כמעט לראות את שכבת הריסוס שמגינה עליהם מחרקים. כמה קל היה להתעלם מהעבודה שאותו רעל שמבריח את החרקים.. הורג אותנו.
אין בסופר הזה ירקות אורגניים, ולכן בכל זאת הכנסתי כמה לעגלה, יחד עם הבטחה לעצמי שתוך ארבעה חודשים אני עובר לירקות אורגניים בלבד, ממקור בדוק. תבדקו אותי בבקשה.
סלרי וברוקולי, נעים מאוד. איך תמיד צחקתי עליך סלרי, לגלגתי בכל הזדמנות. בשנתי קיטלגתי את שניכם כמאכלים של זקנים או מוזרים, או עניים או או או, או כל דבר אחר שהוא לא אוכל איכותי, צעיר, מגניב. – כמו שרציתי.
הופתעתי מאוד ביום אחרי הסדנא שבו לקחתי גבעול סלרי על הבוקר והתחלתי לכרסם.
היה בו משהו מרענן, מעיר, בריא, וגם חייב להתנצל בפניך סלרי, היית טעים.
הכנסתי את הסלרי והברוקולי לעגלה והמשכתי בדרכי.
התפעלתי מהמגוון ובחרתי בביצים האורגניות כי אחרת התרנגולים סובלות עד דמעות (דמעות גם אצל מי שרואה את זה)
ועכשיו רונדלים בסופר עם העגלה, נוסע בלי לעצור ליד כל המאפים הקפואים, המרקים המיובשים, המתוקים המשומרים.
אני אפילו כבר לא צריך לבדוק את האריזות שלהם על מנת לדעת כמה כימיקליים יש בהם.
כימקלים, למי שלא זוכר, זה לא דבר שהגוף צריך.
אפשהו בדרך, היצרנים של המזון היו צריכים להאריך את חיי המדף של המוצרים ועזרו לנו לשכוח את העובדה הפשוטה הזאת.
אליהם הצטרפו גם משרדי הבריאות, שאישרו לתעשיית הכסף האדירה הזאת להכניס למזון שלנו כ3000 כימיקלים שונים.
עכשיו, תעצרו רגע ותשאלו את הגוף שלכם, האם הוא רוצה את כל אותם – משמרים, מייצבים, צבעי מאכל, פוספטים, מונסדיום, E340 E523 E420 וכל 2997 האחים שלהם.
אם תצליחו לשמוע את התשובה, תגלו שהגוף שלכם מתחנן שלא תטנפו לו את התאים בכימיקלים. כי כל לילה הוא צריך להתחיל לנקות את כולם, וכשיש בהם כל כך הרבה זבל כימי, לא נשאר לו כוח לטפל בחיידקים, במערכות שלו, ובתאים סרטניים שבאופן טבעי כל יום מתפתחים ומתנקים.
אז בסדנה של איילת התעוררתי לראות את המציאות הזאת והחלטתי שאת התאים שלי אני יותר לא מלכלך. לפחות עד כמה שאני יכול מתוך בחירה.
(כאשר אני משאיר מרווח קטן לארועים וחגיגות יוצאות דופן.)
אז המשכתי לי לרחף עם העגלה על פני המדפים, מדפים שהפכו ללא רלוונטים עבורי, ושלא תתבלבלו – זה לא צֵער אותי, מכיוון שידעתי שזה מצעִיר אותי – זה היה משמח.
רגע רגע, אני שומע אותך שם, אתה עם המשקפיים העגולים, אומר לעצמך "מצעיר אותך, עכשיו אתה מגזים"
אז לא, אני לא מגזים, זה ממש ככה.
אמנם הגיל הכרונולוגי שלי ימשיך לגדול בקצב קבוע, אבל הגיל הביולוגי שלי הולך ויורד בזמן האחרון בעקבות היחס שהגוף שלי מקבל.
מול הפסטרמות עצרתי רק בשביל להביע משאלה. שיבוא יום ואוכל לאכול פסטרמה בריאה (תסתכלו על רשימת המרכיבים.. תבינו לבד)
דברים חדשים קופצים לי לסקוֹ פ
עצרתי מול אגף ה"לא בסקוֹפ" שלי.
לא בסקופ זה ביטוי צבאי-רוחני ששמעתי מאיש הברזל (סא"ל במיל') אלון אולמן, אני לא הולך לעשות חסד עם הביטוי ולהסביר אותו לעומק, בשביל זה אתם יכולים ללכת לסדנת קוד המנצח של אלון אולמן וערן שטרן, שני אלופים, גם כי זה סדנה נוספת שהובילה לשינוי משמעותי בחיי, וגם כי יש הרבה דברים ללמוד מהם.
ובכל זאת – לא בסקופ, נאמר על משהו שהוא כל כך שונה ממה שאנחנו חושבים, מאמינים, או תופסים, שהוא בכלל לא נכנס לנו למודעות. לא מוכנים לראות שהוא שם.
אבל כשמגיעים עם עיניים יותר פקוחות לעיתים אנחנו יכולים לראות את האפשרויות שקיימות מחוץ לסקופ שלנו.
כך פתאום נצנץ אלי, מתוך אזור בסופר שלעולם לא ראיתי ומבחינתי לא היה קיים – הדוחן.
דוחן, מתברר, זה לא רק הנהג ההוא ששירת בקסטינה, מתברר שזה גם מאכל, בריא, טעים, הוא הוזכר בסדנה שבה השתתפתי, ושם הוא עשה את הצעד הראשון אל עבר המציאות שלי.
ועכשיו בסופר הוא כבר קפץ לי לידיים.
אז נכון שבבישול הראשון הטבעתי אותו בטעות, ובכל זאת, נאמן שכמותו, הוא השאיר טעם טוב.
לי ולו יש סיכוי ביחד.
למרות שהקשר התחיל בשנאה רק מהשם שלו, הולך ומתפתח כאן רומן, סיפור אהבה.
תזמינו את עצמכם לארוחה עוד חודש-חודשיים, תבואו לטעום איזה אליפות ה"פעם היה נהג בקסטינה" יוצא לאחר חודשיים של הכרות.
הגעתי אל הקופה עם מגוון חדש של מזון שאת חלקו לא הכרתי עד אותו יום משמעותי.
אני עדיין רק מתחיל בעולם החדש הבריא-על-אמת שבו אני חי עכשיו, אמנם יודע טוב מאוד מה לא בריא, אבל מתקשה בצעדים הראשונים למצוא את האוכל הבריא, ולכן גם סיימתי רק עם חשבון של 150 ש"ח…
כנראה שאני אחליף סופר, לאחד כזה עם מגוון מטורף של דברים בריאים על אמת, אולי עם הזמן פשוט מאכלים נוספים יקפצו לתוך הסקופ השלי, ויופיעו מתוך אותם מדפים.
סיימתי את הקניות, צריך לנסוע הביתה. עוד לא הספקתי לספר לכם על עולם ה"שומן הצמחי", על פחמימות ריקות, סוכרים, ממתיקים וכו'. אם אעשה זאת לא נסיים כאן היום והרי הברוקולי מחכה.
אז בכל מקרה אני מקווה שאתם תלכו ללמוד את הדברים החשובים האלו מהמקור – מד"ר איילת רוזנפלד, בסדנאות שהיא עורכת.
איילת היא ד"ר לכימיה מקסימה מאזור ירושלים, שלמדה לעומק במשך כמה שנים את נושא התזונה, על מנת שתוכל להתמקד בכך היא הקימה עסק שנקרא "משפחה בריאה" ובמסגרתו היא מפיצה את הידע לקהל הולך וגדל.
הסדנאות שלה עוד בטח ילכו וייתקרו, אבל כל מחיר שהוא הינו מבורך כאשר מדובר בחסכון אדיר על תרופות, על מחלות, על סרטן, או על למות כמה שנים לפני הזמן – בגלל שלא התעוררנו בזמן.
השינוי הוא מהיר וקל כשעושים אותו במקום מקצועי עם קבוצה תומכת.
למזלי גם ההורים שלי כבר הלכו אחרי לסדנה וחזרו מרוצים מאוד.
ועכשיו – מקווה שגם אתם.
באהבה ובאכפתיות,
אל תגידו לא אמרת,
תודה שקראתם,
עמרי רווח
שאלות ותשובות:
אז תגיד, איפה מוצאים פרטים על הסדנה הזאת?
כאן, באתר של איילת רוזנפלד
מה אתה מקבל אחוזים על הפניות או משהו כזה?
לא. חשוב לי שתלכו.
ואם לא נלך?
אז אני עדיין אוהב אתכם, תבואו לאכול אצלי, אתם תביאו את היין.
רגע, מה בכלל אתה עושה בימים אלו?
תודה ששאלתם – מלווה עסקים באינטרנט, ומומחה "לשיווק חברתי ותורם לקהילה" בפייסבוק
ודברו איתי בטלפון, זה לא רציני כך במסגרת שאלות ותשובות להתעדכן על החיים שלי ושלכם.
🙂