והתגובות של הטבעונים, זכורות לי בעיקר התגובה של טבעונית אחת ששאלה אותי באנלוגיה האם זה בסדר "רק קצת לאנוס".
האם מי ש"רק קצת אונס" יכול להגיד על עצמו שהוא אדם ישר, כי רוב הזמן הוא לא אונס.
"הטבעונים האלו כל כך קיצוניים!"
כך חשבתי לעצמי כשקיבלתי כמה תגובות מבאסות על כך שאם מידי פעם אני אוכל בשר, אז אני לא טבעוני כמו שאני מכנה את עצמי.
הייתי אז בתחילת דרכי בטבעונות, עם החלטה ברורה להיות טבעוני, אבל גם לא לשגע את כל העולם סביבי, אם אני מגיע לארוחה משפחתית ויש בה בשר, ״אז בסדר, אני אוכל אותו, לא קרה כלום", ובבית אהיה טבעוני.
והתגובות של הטבעונים… זכורה לי בעיקר התגובה של אחת ששאלה אותי באנלוגיה האם זה בסדר "רק קצת לאנוס".
האם מי ש"רק קצת אונס" יכול להגיד על עצמו שהוא אדם ישר, כי רוב הזמן הוא לא אונס.
האנלוגיה נראתה לי מוגזמת וקיצונית. האם אכילת קצת בשר היא פשע מוסרי כמו אונס?!
והרי רק עד לפני חודש אכלתי בשר, גם חלב, לא הייתי מבחינתי אדם פחות טוב, או פחות מוסרי.
זה היה מגוחך בעיני שבהינף יד אהפוך עורי ומאוהב בשר אהיה מישהו שלא נוגע בו לחלוטין ומשווה את האכילה שלו לאונס או רצח כפי שעשו "הטבעונים האלו".
בהמשך התברר לי שחומות מנטאליות הגנו עלי ועצרו אותי מלראות את הדברים כמו שהם.
בכוכב אוריאוס שבפינת שביל החלב ליד כיכר השמשות הגדולה, התפתחו להם חיים לפני 20 מליון שנה.
זהו כוכב ירוק, כחול ויפיפה עם מגוון חיים אדיר שהלך והתפתח בו במשך מליוני שנים.
לכל בעל חיים יש יחוד משלו, סגולות שמאפיינות אותו ותובנה משלו.
ברבות הימים הכוכב נכנס לתקופת שחורה, שבו אחד הייצורים השתלט והתחיל לרדות בכולם.
בפרשנות שלו לאלוהים הוא אף מצא לכך הצדקות.
חוקק אף חוקים שמיסדו את ההתעללות והניצול בשאר המינים.
החל ממזון ועד שעשוע – חייהם של היצורים האחרים נתונים למרותו.
ליצורים האחרים לא היה סיכוי כנגדו, הוא התפתח מהר יותר ביכולתיו לשלוט, לשעבד ולהשיג את אשר הוא רוצה.
היה זה עידן חשוך במסווה של נאורות, עידן של כמה אלפי שנים, עד שהגיע העת וגם הייצור השולט החל להתעורר מזוועותיו.
האתגר הגדול שלנו הוא להתסכל ולבחון את עצמנו, להבין שהוטענו וטעינו.
מתברר שרק אנשים אמיצים מעיזים לעשות את הבחינה הזאת במהירות, בחינה אשר מסכנת את תפיסת המציאות שיצרנו וגיבשנו במשך שנים של התבגרות, ולפתע היא מאיימת להסדק.
אנחנו חוששים כל כך לאבד חלקים ממנה, בלי לדעת לאיזה הרס נוסף של תמונת המציאות שלנו זה יוביל – שלעיתים רבות מידי אנו מחזיקים קיר מגן, חומה מנטלית עבה שלא מאפשרת לנו לבחון את עצמנו, ואת המציאות שאנו נמצאים בה בעינים אוביקטיביות.
אם היו מבקשים מאיתנו לשפוט סיפור דומה שקורה בעולם אחר – היה קל לנו מאוד לראות מה נכון, מה הוגן ומה מוסרי.
היינו מגיעים להחלטה נכונה ברגעים ספורים.
כל עוד זה לא נוגע לנו, כל עוד ההחלטה הזאת אינה משפיעה על ההרגלים שלנו ועל החיים שלנו.
ולכן הקושי הגדול של כל כך הרבה אנשים לראות את התמונה כמו שהיא.
להבין שבלי זכות, ובלי רחמים אנחנו עושים שואה לבעלי חיים רגישים, תבוניים, שהוכח כבר שיש להם מחשבות, רגשות, זכרונות, ואף חלומות.
אנו מנצלים אותם מכיוון שהם חלשים, לא מדברים בשפתנו ואינם יכולים לחוקק חוקים שיגנו עליהם.
אנחנו מנצלים אותם כי זה יפה לנו בנעליים וטעים לנו בלאפה.
לדור שלנו יש סיבה נוספת – אנחנו מנצלים אותם כי כך הורינו והתרבות שלנו אמרה לנו שנכון לעשות.
אם כעת נרצה להפסיק את הניצול נאלץ להודות שלא רק אנחנו טעינו, אלא גם ההורים שלנו, גם התרבות שלנו, גם השכן וגם בעל המסעדה שאנחנו אוהבים.
ולכן יותר קל לנו לבנות חומות מנטאליים.
יותר קל לסרב לבחון לעומק את ההשלכות המוסריות, את ההשלכות האקולוגיות, ואת ההשלכות הבריאותיות שיש להרגל שירשנו,
ובמקום זה להסתפק בתירוצים נבובים של "כך תמיד היה", "כך זה בטבע – החזק שורד", "אבות אבותינו אכלו", "האריות אוכלים", "ומה עם החסה? היא לא מרגישה?",
"אנחנו צריכים חלבון מהחי, אחרת איך נגדל?!", או תגובות הרחקה וסתימת הדיון – "מה אתה נכנס לי לצלחת?", "אני חייב בשר בשביל לחיות", "אלוהים ציווה עלינו לאכול"
הבעיה בתרוצים הללו, שאף אחד מהם אינו מחזיק מים, וכשבוחנים אותם לעומק הם מתפרקים ומתבררים כלא נכונים.
ועדיין אלו הם התירוצים שרוב החברה מחזיקה על מנת להמנע משינוי בהרגלים, בהבנת הטעות שירשנו.
היום אני יודע שאלו שהגיבו נגדי ב"קיצוניות" הם אינם קיצוניים, הם פשוט היו בצד השני של הדרך מהמקום שבו אני הייתי אז.
ואני זה שהייתי בתחילת הדרך, הרגע שבו התחלתי לעזוב את המקום הקיצוני של ניצול בעלי חיים למען התאוות הפרטיות שלי, למקום הרבה יותר שפוי שבו התזונה, והחיים שלי אינם מבוססים על ניצול בעלי חיים.
לקח לי בערך שנה לעשות את הדרך הזו.
אני מכיר אנשים אמיצים מאוד שעשו אותה בין רגע, הם היו אמיצים מספיק להבין את ההשלכות עד הסוף ולשנות את החיים שלהם ב-180 מעלות ביום אחד.
בין אם אתם אמיצים לבחון את החיים שלכם, או בין אם אתם מרגישים שזה גדול עליכם כעת לעשות שינוי אני מקווה שהטקסט הזה עזר לכם להבין את "הצד השני", ואיך מכאן נראים הדברים.
ב-24 לאוגוסט אני הולך לצעוד בתל אביב ביחד עם עוד אלפי אנשים, מבחינתי אני לא הולך להפגין נגד אוכלי הבשר או נגד התעשייה, אני הולך להפגין בעד האנשים שהתעוררו, שהפסיקו לקחת חלק בניצול, אני הולך להפגין בעד הזכות של בעלי החיים לחיות את חייהם כאן על הכוכב שלנו בלי שנשלוט, נרדה וננצל אותם עד תום.
אני הולך להפגין בשביל העתיד שלנו, שיהיה בו פחות אלימות, יותר חמלה ויותר אהבה. כזאת שמתחילה מהצלחת.
תבואו?
https://www.facebook.com/events/483278505080958/?fref=ts
לינקים נוספים – הסרטים שהעירו אותי: