מותר לגנוב חלב?

הלילה הזה שקט.
אף פרה לא יולדת, אף פרה לא גועה.
100 מטרים מחלון ביתי יש רפת.
300 מטרים לכיוון אחר יש תינוקיה לעגלים ולעגלות.
מאז שנחשפתי לסודות תעשיית החלב זה מפריע לי, ולכן אחרי התלבטות ארוכה אני כותב על זה.
כעת כשפרה גועה בלי הפסקה אני יודע שאלו צעקות הלידה או זעקות לעגלים שהופרדו מהן מיד אחר לידתם.
הן יולדות כל שנה, כלומר, מכניסים אותן להריון כפוי כל שנה על מנת שיהיה להן חלב (כמו לבני אדם, כמו לכל בעל חיים אחר – גם לפרה יש חלב רק לאחר הלידה)
מיד עם הלידה מפרידים את העגל או העגלה על מנת שהחלב לא יתבזבז עליהן ושאמם תוכל לחזור לעבודות השאיבה.
העגלים גדלים בתוך כלובים, לבדם ללא אמם שנשארת דואגת, זועקת ברפת.
אנחנו שותים להם את החלב.

הלילה הזה שקט.
אף פרה לא יולדת, אף פרה לא גועה.
100 מטרים מחלון ביתי יש רפת.
300 מטרים לכיוון אחר יש תינוקיה לעגלים ולעגלות.
מאז שנחשפתי לסודות תעשיית החלב זה מפריע לי, ולכן אחרי התלבטות ארוכה אני כותב על זה.
כעת כשפרה גועה בלי הפסקה אני יודע שאלו צעקות הלידה או זעקות לעגלים שהופרדו מהן מיד אחר לידתם.
הן יולדות כל שנה, כלומר, מכניסים אותן להריון כפוי כל שנה על מנת שיהיה להן חלב (כמו לבני אדם, כמו לכל בעל חיים אחר – גם לפרה יש חלב רק לאחר הלידה)
מיד עם הלידה מפרידים את העגל או העגלה על מנת שהחלב לא יתבזבז עליהן ושאמם תוכל לחזור לעבודות השאיבה.
העגלים גדלים בתוך כלובים, לבדם ללא אמם שנשארת דואגת, זועקת ברפת.
אנחנו שותים להם את החלב.

המידע הזה הצליח להישאר בסוד עבור רוב האנשים,
תנובה עושה מאמצים ללמד אותנו כשאנו עוד קטנים שהפרה נותנת לנו חלב.

רק בשנים האחרונות, בעיקר בזכות האינטרנט נפתחה לנו האפשרות להבין שהפרה לא נותנת לנו חלב,
אלא שהרפתנים משעבדים את חייה, את ריחמה, את עטיניה וגונבים ממנה חלב.
הרפתנים אינם עושים זאת מתוך רשעות, אלא בגלל ״שזאת העבודה ואלה החיים״ הם גדלו בתקופה בה חשבו שחלב זה מזון בריאות,
ורצו לעשות משהו טוב עבור הקיבוץ, המושב, ישראל.

רק בשנים האחרונות התחלנו להיחשף למידע שהחלב בעצם לא בריא לנו, שרובנו רגישים ללקטוז, שחלקנו אלרגיים לחלבון החלב, שהחלב הוא מזון שמיועד לגרום לגדילה מהירה (וחלב פרה לגדילה מהירה מידי לעומת חלב אם) ומחקרים מהעשורים האחרונים מצביעים על הקשר בין חלב, סרטן וסכרת.

אבל בואו נעזוב רגע את הנושא הבריאותי, חזרה לנושא המוסרי.
רובנו רוצים לראות בעצמנו אנשים טובים ומוסריים.
אנשים שמחפשים לעשות צדק.
ובמקרה של צריכת חלב פרה וגבינות, היתה תקופה בה זה היה מוסרי:
בתקופת הבורות.

כשהיינו בורים וקנינו את ההסבר של תנובה – אז לא היתה בעיה מוסרית לקחת חלב, גבינה, ארטיק מהמדף.
אבל ברגע שהשקר נחשף ורמת המודעות שלנו עלתה, ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו לא מקבלים חלב מהפרה אלה גונבים אותו לעגל שלה – החוקים משתנים.

כעת על מנת שנוכל להישאר אנשים טובים בעיני עצמנו,
נצטרך בצורה כלשהי להצדיק את הגניבה של החלב מהפרה.

יש כמה טיעונים שעולים במטרה להצדיק את צריכת חלב הפרה:

אנחנו בראש שרשרת המזון.
במילים אחרות המשמעות של האמירה הזאת היא שאנחנו החזקים ולכן אנחנו יכולים לקחת מחלשים.
אבל אם החזק לוקח מהחלש, אז אנו צריכים לקבל באהבה את המיסים של המדינה, את התנהגות הטייקונים, הונאות, גניבות – אם מישהו חזק יותר והצליח לקחת מאיתנו – זה לגיטימי עפ״י הטיעון הזה שהחזק לוקח מהחלש.
אין סיבה לבקש צדק כלשהו אם אלו החוקים.

לרובינו ברור ש״החזק לוקח מהחלש״ זאת התנהגות והשקפה ברברית ששייכת להיסטוריה האפלה של המין האנושי,
לרובינו ברור שאנו רוצים לחיות בעולם שדואג גם לחלשים ועושה עמם חסד.
אז הטיעון הזה יורד.

טיעון אחר שאפשר לעלות זה שאנחנו צריכים חלב בשביל הישרדות, או בשביל סידן, אז בעצם אין לנו ברירה, וצריך לשתות חלב.
אבל בדיקה מהירה באינטרנט תעלה שכמו כל בעל חיים אחר (אף בעל חיים בטבע לא צורך חלב אחרי גיל הינקות) – גם אנו יכולים לקבל את כל המרכיבים החיוניים לנו ובוודאי את הסידן, בשפע ואף בצורה בריאה יותר מתזונה צמחית.
אז גם טיעון ההישרדות יורד. (אם נתקע איזה יום על אי בודד. שממה, רק אנחנו ופרה אחת עם עטינים מלאים חלב, אז הטיעון יכול להיות לגיטימי, בתיאבון…)

מה נשאר?
נשאר הטיעון שחלב וגבינות זה טעים מאוד ואנחנו מכורים להם.
כאן יש אמת, אנחנו באמת מכורים לחלב וגבינות, אשר בתוכם חומר ממכר שנועד ככל הנראה לגרום לעגל להתמכר בצורה עדינה לחלב אימו וכך להישאר תמיד קרוב אליה.
ואכן, אין ספק שזה מאכל טעים.
אבל האם ״טעים לי״ מצדיק גניבה ושיעבוד של בעל חיים?
אולי עבור חלק מהאנשים כן, אבל אז בשביל היושרה הפנימית שיבינו שהם בוחרים לחיות בעולם שבו החזק לוקח מהחלש.

טיעון אחרון שעולה לפעמים – זה שהפרה היא חיה מטומטמת, ללא רגשות, ללא מחשבות, ולכן זה בסדר להשתמש ביכולות שלה להפיק חלב, ולא צריך לעשות מכך סיפור.
אז לגבי חוכמתה של הפרה, אפשר לשאול כל רפתן והוא יספר על כך שהפרות חכמות, מזהות את הרפתנים, אפילו דואגות להם:

מתברר שיש עובדים שלא מסוגלים להגיע לעבודה ביום שבו הפרות שנחלבו במשך שנים נמכרות לשחיטה. “היתה פה פרה אחת”, אודי מספר, “קראו לה פרנה. החבר’ה נקשרו אליה, היא היתה מאוד חביבה. כשרפתנים היו נכנסים לסככה היא היתה באה אליהם ומתעניינת בהם, והם היו מלטפים אותה, והיו יכולים להחזיק אותה והכל. אז כשהיא הלכה, הם אמרו לי: ‘אנחנו לא רוצים להיות פה’”.
מתוך שקר לבן: סיור ברפתות והדירים של משק החלב הישראלי, מוסף הארץ.

כשמכירים פרות מתברר אפילו שיש להם הומור ויכולות משחק, בדיוק כמו לכלבים שלנו:

אז גם הטיעון על חיות לא אינטליגנטיות נופל,
אם לא נכניס את הכלבים והחתולים שלנו לתוך תעשייה שתשאב מהם חלב ותפריד מהם את גוריהם, אין סיבה מוצדקת לעשות זאת לפרות.

הבחירה המוסרית

בסופו של דבר ברגע שעלתה המודעות שלנו והבנו שאופן הפקת החלב אינו מוסרי – אז אנחנו נדרשים לעשות בחירה.

הבחירה המוסרית היחידה שמצאתי היא לשנות את ההרגל ולהפסיק לגמרי את הצריכה של חלב ומוצריו.

פעולה כזאת יוצרת תחושה טובה, תחושה אמיתית שעשינו מעשה טוב,
שעשינו צדק עם בעל חיים אחד נוסף שלא יוולד לתוך חיי שיעבוד.
פעולה כזאת גם מתגמלת את הגוף שלנו, שמרגיש הרבה יותר טוב ללא חלב וגבינות.

למזלנו, יש היום שפע של משקאות ומוצרים ״כמו גבינה״ שעושים את הגמילה הרבה יותר קלה.

 

אם אתם מכירים טיעונים נוספים המצדיקים המשך צריכת חלב ומוצריו אשמח לשמוע ולהתייחס.